איך מנהלים את החופש הגדול עם הגדולים (בני 9-12)?

עם הילדים הגדולים יותר, בני 9 עד 12, האתגר של החופש הגדול נראה אחרת לגמרי.

פתאום אנחנו מוצאים את עצמנו מתמודדים עם שבועות ארוכים בלי מסגרת מובנית, שינה שהולכת לאיבוד, מסכים שנמרחים לתוך הלילה ותחושת בטלה כללית בבית.

אבל לפני שאנחנו נכנסים ללחץ או למגננה, בואי נעצור רגע ונסתכל על זה מהזווית שלהם:

הילדים שלנו חיכו לחופש הזה. אחרי שנה עמוסה בלימודים, מבחנים, חוגים ולוחות זמנים צפופים, חלק גדול מהם פשוט רוצה וצריך את זמן ה'לא לעשות כלום'. הצורך הזה בבטלה הוא לגיטימי, בריא ומאפשר למוח שלהם לנוח באמת.

הצעד הראשון: שיחת קפה/גלידה (מחוץ לבית!)

הדרך הכי טובה להתחיל לתכנן את החופש היא לשנות אווירה.

אל תנהלי את השיחה הזו על הדרך במטבח או תוך כדי סידור הבית.

קחי את הילד או הילדה החוצה - בנחת, על כוס שוקו, אייס קפה או גלידה.

הניתוק מהבית מייצר תחושה של מפגש בוגר, ומבהיר להם שאת באה להקשיב, לא להנחית פקודות.

בשיחה הזו, הקשיבי להם, תשאלי שאלות, אבל גם תציעי רעיונות לעשייה משותפת:

"איך בא לך שהקיץ הזה ייראה? יש משהו מיוחד שתרצה שנעשה ביחד?"

"יש משהו חדש שבא לך ללמוד, להתנסות בו או להספיק בחופש?"

"יש משימות או חוברות לקיץ שקיבלת מבית הספר? בא לך שנחשוב יחד איך לשלב אותן בלו"ז בכיף כדי שלא יישארו ליום האחרון?"

"החברים מהכיתה או מהשכונה כבר קבעו משהו? בא לך שנעזור לשריין ימים או לתאם איתם?"

החופש הגדול כביה"ס לעצמאות ומוגנות במרחב הציבורי

בגילאי 9-12 קל להתפתות ולחשוב 'הם כבר גדולים, שהם ימצאו מה לעשות', אבל האמת היא שהם עדיין צעירים ובדיוק בשלב המעבר.

הם אוטוטו הופכים לעצמאיים לחלוטין בעולם, וזה בדיוק הזמן להעניק להם את הכלים והחוקים שיעזרו להם לשמור על עצמם.

דווקא בגלל שאת נמצאת ומבלה איתם במרחבים הציבוריים בחופש, זו הזדמנות פז ללמד אותם 'על רטוב' איך העולם עובד:

>> ניווט ותחבורה (גם לצעירים יותר):

• זה בדיוק הזמן ללמד אותם איך נוסעים באוטובוס: תנו להם להיות אחראיים על אפליקציית ה- MOOVIT, או גוגל מפות: איך מתנהלים ברכבת הקלה. איך משלמים, מתקפים, איך יודעים איזו רכבת/אוטובוס זה הנכון,

• זהירות בדרכים (כבר מגיל 6-7 אפשר להתחיל): איך חוצים כביש לבד בצורה בטוחה ואחראית. ממה צריך להיזהר, גם אם רכב מאט לשים לב ולוודא שהוא ראה אותנו, הסתכל עלינו ולא האט כי הוא בדיוק סימס. להסביר להם כשאנחנו חוצים במעבר חצייה לא אומר שהאחריות עוברת לנהג. האחריות תמיד עלינו!

• כללי מוגנות במרחב הציבורי: כשאתם יוצאים יחד לקניון, לים או למרכזי מבקרים, דברו על החוקים הברורים של שמירה על הגוף. למשל, חוק ברזל שאצלנו לא זזים ממנו: לשירותים ציבוריים הולכים תמיד בזוגות, אף פעם לא לבד.

>> החופש הזה הוא לא רק זמן להעביר את הימים, הוא הזדמנות לבנות את הביטחון שלהם מול המרחב הציבורי.

אל תוותרי על החוויות שלהם (גם אם הם מקטרים)

זה גיל מופלא שבו הם עדיין שמחים לבוא איתנו, גם אם המעטפת החיצונית שלהם כוללת רטינות קלות.

אם מדובר בפעילות שאת יודעת שהיא תואמת גיל, מעשירה ומעניינת - תתעקשי (בלי שבירת כלים ומריבות קשות, אלא באסרטיביות שקטה).

מהניסיון שלי: הילדים שלי תמיד רטנו בדרך לפעילויות האלה, אבל בסוף? הם נהנו בטירוף, ועד היום אלו הזיכרונות הכי מתוקים שלהם מהחופש.

זמן העוגנים: פעם בשבוע משהו גדול ומשותף

לצד השגרה הביתית הגמישה, שמרי בכל שבוע יום אחד ל'עוגן גדול' – פעילות משותפת מחוץ לבית במקומות בילוי שבאמת מותאמים לגיל ולסקרנות שלהם:

• אולפני הקסם בהרצליה: חוויה מדהימה מאחורי הקלעים של עולם הטלוויזיה והקולנוע.

• מוזיאון הילדים בחולון: אל תפספסו את המסלולים המרתקים לגיל הזה: 'הזמנה לשקט' (עולם החירשים), 'דיאלוג בחשכה' (עולם העיוורים) או 'דיאלוג עם הזמן'.

• מוזיאון החדשנות (במרכז פרס לשלום ביפו): מסע מהמם וחווייתי בין פיתוחים ישראליים.

• מרכז המבקרים של איגודן: מפתיע כמה שזה מעניין ומאוד חווייתי לגילאים האלה.

• עוד מוזאונים מעניינים: מוזיאון הספורט היהודי בכפר המכביה, מרכז מהותי בתל אביב, מכון דוידסון ברחובות (אולי יותר יתאים לצעירים יותר), מוזיאון המדע בחיפה (מדעטק) או מוזיאון הטבע בתל אביב.

• זמן מים משפחתי משודרג: זמן בריכה משותף, או שחייה לילית חווייתית בבריכה או בים, ולסגור את הערב עם פיקניק כיפי על החוף.

• 
  

שינה בחופש: גבול בתוך החופש

אחד הנושאים שהכי מנפצים את השגרה המשפחתית הוא שעות השינה. מצד אחד, זה החופש הגדול וזה לגמרי הזמן לשחרר. מצד שני, חוסר שינה מוחלט ובלבול מוחלט בין יום ללילה פוגעים במצב הרוח שלהם (ושלנו) ומייצרים תחושת דכדוך.

איך פותרים את זה? חושבים ומחליטים ביחד.

הסבירי להם למה ללכת לישון ב-4 לפנות בוקר ולקום ב-2 בצהריים פשוט פוגע בגוף ובמצב הרוח שלהם.

הגדירו יחד גבול ברור, אבל מותאם לחופש: למשל, שעת כיבוי אורות מוסכמת ומאוחרת יותר מאשר בימי הלימודים.

מצד שני, עשי גם את צעד לקראתם – השתדלי לא לקבוע פעילויות משפחתיות או נסיעות ב-8 בבוקר. תני להם את האפשרות לישון קצת יותר, אבל עם עוגן קימה הגיוני שמשאיר להם יום פעיל.

מניעת שירותי יתר ושמירה על הכוח שלך

כשמנהלים את השבועות האלה יחד, שמירה על הכוח שלך מתחילה בלהחליט מה את לא עושה. מותר ואף רצוי להגדיר גבולות ששומרים עלייך:

"אני לא מכינה ארוחות בהזמנה אישית לאורך כל היום – המטבח פתוח לארוחה משותפת בשעה X, ובשאר הזמן אתם מוזמנים להכין לעצמכם" (לא לשכוח גם להסביר את הציפייה שלך לקבל את המטבח נקי) או "אני לא מסיעה לחברים אחרי השעה 21:00".

כשאת מכבדת את האנרגיה והזמן שלך, הילדים מקבלים שיעור מדהים בראיית האחר ובאחריות אישית.

מאחלת לכם המשך חופש גדול של הקשבה, שיתוף פעולה, בטלה מבורכת והרבה אוויר נשימה וקרם הגנה :-)